הסוד שהפנויים המוצלחים ביותר יודעים: להקשיב ולהרשים בו-זמנית

הטעות שרוב האנשים עושים בדייט

כשאני שואל אנשים מה הם עושים בדייט כדי להרשים, הם ברוב המקרים מדברים על מה הם מספרים: על הטיולים שלהם, על הקריירה, על עניין הפנאי שנשמע מגניב.

מה שהם לא מדברים עליו זה ההקשבה.

ובכל זאת, אם תשאלו זוגות מוצלחים מה בן הזוג/גת השני/ה עשה/תה שגרם/ה להם להתאהב - תשמעו שוב ושוב: "הוא/היא גרם/ה לי להרגיש שראו אותי."

לא שהוא/היא היה/תה מדהים. שהם ראו אותי.

למה הקשבה מרשימה יותר מדיבור

כי קשב הוא נדיר. ברוב השיחות, שני הצדדים ממתינים בסבלנות לתורם לדבר. כשמישהו באמת מקשיב - מרגישים את זה.

הקשבה אמיתית אומרת: "אתה/את חשוב/ה לי. מה שיש לך לומר מעניין אותי. אני כאן בשבילך עכשיו."

וזה, בסופו של דבר, מה שכל אחד מאיתנו מחפש.

5 כלים להקשבה שמחברת

1. הניחו את הטלפון - באמת

לא על השולחן הפוך. לא בכיס "סטנד-בי". מחוץ לתמונה. הטלפון על השולחן, גם שתיקה, מסמן "יש לי מקום חשוב יותר להיות בו."

2. הביטו בעיניים - לא בפה

הרבה אנשים מסתכלים על הפה של הדובר כשהם "מקשיבים". זה נראה טבעי אבל פחות קולט רגשות. הביטו לעיניים. לא בצורה מאיימת - אלא עם נוכחות.

3. עיכוב לפני תשובה

אחת ההרגלות הכי אנטי-חברתיות שלנו: לענות מיד. כשאנחנו עונים מיד, אנחנו מגידים "כבר ידעתי מה אתם הולכים לגמור לומר." נסו לחכות שנייה-שתיים אחרי שהאחד מסיים. זה מראה שהייתם שם ומעבדים.

4. שקפו - לא רק פרפרזה

שיקוף זה לא לחזור על מה שנאמר. זה להגיב לרגש מאחורי הדברים.

לא: "אז אתה אומר שהעבודה שלך לחוצה."

כן: "נשמע שזה מרגיש עמוס. כבד."

שיקוף מגיד: "ראיתי אותך, לא רק שמעתי אותך."

5. שאלו מה שקורה לכם מסקרנות - לא מנימוס

"מה עשית בסוף-שבוע" היא שאלת נימוס. "אמרת שאתה מגדל צמחים - מה התחיל את זה?" היא שאלת סקרנות.

ההבדל מורגש מיד. שאלת נימוס מחכה לתשובה. שאלת סקרנות מגידה "השתייכת לנושא."

כשמקשיבים, גם נשמעים טוב יותר

אחד הדברים שמפתיעים אנשים שמתחילים להקשיב יותר: הם מגלים שהם נשמעים חכמים יותר. כי שאלה טובה שמגיעה מסקרנות אמיתית מראה עומק הבנה. וכי כשהם כן מדברים - הם מדברים על דברים שבאמת קשורים למה שנאמר, ולא רק מחכים לדיווח הבא.

הקשבה היא לא ויתור על עצמכם. היא הדרך הכי אפקטיבית להיות נוכחים.