מה קורה כשמנסים בעיקר להרשים
כשאני שואל אנשים מה הם עושים בדייט כדי להרשים, התשובות עוסקות לא פעם במה שהם מספרים: בטיולים, בקריירה או בתחביב שנשמע מעניין.
מה שהם לא מדברים עליו זה ההקשבה.
אחת החוויות שאנשים מתארים כמשמעותיות בקשר היא התחושה שהאדם שמולם ראה אותם והקשיב להם באמת.
לא שהוא/היא היה/תה מדהים. שהם ראו אותי.
למה הקשבה מרשימה יותר מדיבור
בשיחות רבות אנחנו כבר מכינים את התשובה בזמן שהצד השני עדיין מדבר. כשמישהו נשאר עם הדברים שנאמרו לפני שהוא מגיב, האיכות של השיחה יכולה להשתנות.
הקשבה אמיתית אומרת: "אתה/את חשוב/ה לי. מה שיש לך לומר מעניין אותי. אני כאן בשבילך עכשיו."
עבור אנשים רבים, זו חוויה חשובה בתוך שיחה קרובה.
5 כלים להקשבה שמחברת
1. הניחו את הטלפון - באמת
לא על השולחן הפוך. לא בכיס "סטנד-בי". מחוץ לתמונה. הטלפון על השולחן, גם שתיקה, מסמן "יש לי מקום חשוב יותר להיות בו."
2. הביטו בעיניים - לא בפה
אין נקודת מבט אחת שנכונה לכולם. קשר עין נעים ולא כפוי יכול לשדר נוכחות; אם הוא מרגיש מאיים או לא נוח, אפשר להביט הצדה ולחזור בעדינות בלי להפוך את זה למבחן.
3. עיכוב לפני תשובה
לפעמים אנחנו עונים לפני שהאדם השני סיים את המחשבה. נסו להשאיר רגע קצר לפני התשובה; הוא יכול לעזור לוודא שהדברים הסתיימו ולתת לכם זמן לעבד אותם.
4. שקפו - לא רק פרפרזה
שיקוף זה לא לחזור על מה שנאמר. זה להגיב לרגש מאחורי הדברים.
לא: "אז אתה אומר שהעבודה שלך לחוצה."
כן: "נשמע שזה מרגיש עמוס. כבד."
שיקוף מגיד: "ראיתי אותך, לא רק שמעתי אותך."
5. שאלו מה שקורה לכם מסקרנות - לא מנימוס
"מה עשית בסוף-שבוע" היא שאלת נימוס. "אמרת שאתה מגדל צמחים - מה התחיל את זה?" היא שאלת סקרנות.
ההבדל מורגש מיד. שאלת נימוס מחכה לתשובה. שאלת סקרנות מגידה "השתייכת לנושא."
כשמקשיבים, גם נשמעים טוב יותר
כשמקשיבים לפני שעונים, השאלות והתגובות יכולות להיות קשורות יותר למה שנאמר. כך השיחה פחות מרגישה כמו שני מונולוגים ויותר כמו מפגש בין שני אנשים.
הקשבה היא לא ויתור על עצמכם. היא דרך אחת להיות נוכחים בלי להשתלט על השיחה.


